יושע נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשתה של הנתבעת לסילוק כתב התשובה של התובע, בתגובתו של התובע לבקשה זו, וכן בתשובתה של הנתבעת לתגובת התובע, ולאחר שעיינתי שוב בכתבי התביעה, בכתב ההגנה ובכתב התשובה על כל נספחיהם - אני סבור כי אין מקום להיעתר לבקשתה של הנתבעת ולסלק את כתב התשובה של התובע.

עיון בכתב התשובה מעלה כי הוא כולל התייחסות לסעיפים ספציפיים בכתב ההגנה ומפורטות בו תשובות התובע לטענות הנטענות בכתב ההגנה. כך למשל בסעיפים 2, 3, 4, 5, 6, 7 ו-8 של כתב התשובה. עיון בסעיפים אלה מעלה כי הם כוללים גירסה עניינית של התובע לטענות הנתבעת המפורטות בכתב ההגנה שהוגש מטעמה. בנסיבות אלה, לו בחר התובע שלא להגיש כתב תשובה היו רואים אותו אמנם כמכחיש את טענות הנתבעת המפורטות בכתב ההגנה, וזאת - לאור האמור בתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) אך במקרה כזה לא היתה נשמעת גירסתו לאמור בכתב ההגנה. מבחינה זו ניתן לקבוע כי התובע פעל כדין משהגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

שונים הדברים לגבי צירופה של חוות דעת משלימה לכתב התשובה. תקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת אומנם כי רשאי תובע להגיש תשובה לכתב ההגנה אך לא נאמר בה כי מוקנית לו זכות לצרף חוות דעת משלימה לכתב התשובה.

במקרה הנוכחי, בהתחשב בעובדה שקדם המשפט נמצא בעיצומו, לא מצאתי לנכון למנוע מהתובע מלהגיש במסגרת כתב התשובה את חוות הדעת המשלימה של שמאי המקרקעין מטעמו, מר רונן כהן (להלן: השמאי), מיום 9.7.09. עיון בחוות דעת זו, אשר צורפה לכתב התשובה כנספח א', מלמד כי היא מתייחסת באופן מפורש לחוות דעתה של השמאית מטעם הנתבעת, גב' פנינה נוי (להלן: השמאית). כך למשל מציין השמאי בחוות דעתו המשלימה כי חוות הדעת של השמאית אינה נכונה מבחינה עובדתית הואיל ונפלה בה טעות באשר ל"מועד הקובע" וכי מסיבה זו יש לשלול כל טענה של הנתבעת בדבר עליית שווי המקרקעין ככל שנוצרה מאוחר יותר למועד פרסום צו ההכרזה בדבר הפקעת המקרקעין נשוא התובענה. בנוסף נטען בחוות הדעת המשלימה של השמאי כהן כי חוות דעת השמאית לוקה גם מבחינה תכנונית, מתעלמת משומות קודמות שניתנו על-ידי שמאי הנתבעת, ולוקחת בחשבון תוכניות עתידיות שאין להן קשר ישיר להפקעה נשוא המחלוקת. בנוסף נכללת בחוות הדעת המשלימה של השמאי התייחסות קונקרטית לחוות הדעת מטעם הנתבעת.

בהקשר זה ראוי להדגיש כי מלכתחילה צירף התובע לכתב התביעה את חוות דעתו של השמאי, מר רונן כהן, מיום 21.4.09. אולם, משצירפה הנתבעת לכתב ההגנה את חוות דעתה של השמאית מיום 20.5.09, אני סבור כי ראוי להתיר לתובע לכלול בכתב תשובתו את חוות דעתו המשלימה של השמאי מטעמו, אשר, כפי שכבר פורט לעיל, התייחסה בצורה ישירה ומפורשת לחוות דעתה של השמאית שצורפה לכתב ההגנה. אני סבור כי הדבר יתרום ליעילות הדיון ויסייע לחקר האמת.

מטעמים אלה, מכוח הסמכויות המוקנות לבית המשפט על-פי תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, הנני סבור גם כי יש להיעתר לבקשתה החלופית של הנתבעת, המפורטת בסעיף 16 של הבקשה, להתיר לה להגיש חוות דעת משלימה מטעמה של השמאית הגב' פנינה נוי, אשר תגיב לאמור בחוות הדעת המשלימה של השמאי רונן כהן שצורפה לכתב התשובה.

לכשעצמי הנני סבור כי ראוי היה שהתובע יקדים ויפנה בבקשה מתאימה לבית המשפט לצורך קבלת רשותו להגשת חוות דעת משלימה. מבחינה זו יש לשבח את הנתבעת על כך שבמסגרת בקשתה לסילוק כתב התשובה היא גם ביקשה להתיר לה להגיש חוות דעת משלימה של השמאית מטעמה.

לאור כל האמור לעיל אני סבור כי בנסיבות העניין אין מקום לפסיקת הוצאות בגין בקשה זו.

ניתן היום, י"ב שבט תש"ע, 27 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: